פעילות גופנית

ריצה של 15 דקות ביום או הליכה של שעה מפחיתה את הסיכון לדיכאון מג'ורי.

על פי מחקר שנערך לאחרונה יתכן ואפשר לעקוף את הדיכאון, על פי מחקר שפורסם באינטרנט ב-23 בינואר על ידי גאמה פיזיאטרי.

"ראינו ירידה של 26% בסיכויים להיכנס לדיכאון עבור כל עלייה משמעותית בפעילות גופנית שנמדדה באופן אובייקטיבי",

אומר מחבר המחקר קרמל צוי, עמית קליני ומחקר באוניברסיטת הרווארד T.H. בית ספר צ'אן לבריאות הציבור.

"העלייה הזו בפעילות הגופנית היא מה שאתה עשוי לראות במעקב הפעילות שלך אם תחליף 15 דקות של ישיבה

ב-15 דקות של ריצה, או שעה אחת של ישיבה בשעה אחת של פעילות מתונה כמו הליכה מהירה."

ספורט ומצב רוח
ספורט ומצב רוח
מצב רוח טוב במהלך הספורט
מצב רוח טוב במהלך הספורט

סיבה או תוצאה?

זה לא המחקר הראשון שהראה שפעילות גופנית עשויה להועיל למצב הרוח.

אבל עד עכשיו זה היה בעיקר דיון של תרנגולת וביצה – מה הגיע קודם?

הגן על עצמך מפני נזקי דלקת כרונית.

המדע הוכיח שדלקת כרונית בדרגה נמוכה יכולה להפוך לרוצח שקט שתורם למחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת מסוג 2

ומצבים אחרים. קבל טיפים פשוטים להילחם בדלקת ולהישאר בריאים — ממומחי בית הספר לרפואה של הרווארד.

"אנחנו שומעים הרבה שפעילות גופנית ומצב רוח קשורים זה לזה. מה שאנחנו לא יודעים בוודאות זה אם פעילות גופנית יכולה לשפר

את הרווחה הרגשית, או שאנחנו פשוט זזים פחות כשאנחנו מרגישים עצובים או מדוכאים", אומר צ'וי.

מחקר זה נועד לברר דבר הבא: "רצינו לראות אם ייתכן שיש קשר סיבתי, בכל כיוון, בין פעילות גופנית לדיכאון", אומר צ'וי.

"האם פעילות גופנית מגנה מפני דיכאון? או שדיכאון פשוט מפחית את הפעילות הגופנית? המחקר שלנו אפשר לנו להתיר את השאלות

הללו בצורה חדשה ועוצמתית באמצעות נתונים גנטיים."

יכולה להגביר

טכניקת לימוד

לשם כך יישם המחקר טכניקה המכונה רנדומיזציה מנדליאנית, תוך שימוש בנתונים משני מאגרי מידע גנטיים

גדולים שכללו מאות אלפי אנשים. גישה לנתונים גנטיים אפשרה לחוקרים להשתמש בווריאציות גנטיות בין אנשים

כסוג של ניסוי טבעי כדי לראות טוב יותר כיצד פעילות גופנית משפיעה על דיכאון, ולהיפך, אומר צ'וי.

מה שהם מצאו הוא שפעילות גופנית הצליחה להפחית באופן עצמאי את הסיכון לדיכאון.

להקפיד לעשות ספורט
להקפיד לעשות ספורט

אנשים שנעו יותר, הם גילו, היו בסיכון נמוך משמעותית להפרעת דיכאון מג'ורי – אבל רק כאשר התרגיל נמדד באופן אובייקטיבי

באמצעות מכשיר מעקב, לא כאשר אנשים דיווחו בעצמם כמה פעילות גופנית הם ביצעו.

זיהוי סוגי תנועה

אנשים לא תמיד מדויקים כשזה מגיע להעריך או לעקוב אחר כמה הם באמת זזים. "אנו רואים בספרות המחקרית שמדדים

אובייקטיביים ומדווחים עצמיים של פעילות גופנית לא תמיד מתיישבים", אומר צ'וי.

"אמצעים אובייקטיביים מציעים הטבות ייחודיות מכיוון שהם לא מסתמכים על הזיכרון של אנשים ואינם מושפעים מאנשים

שרוצים להציג את עצמם בצורה מסוימת".

את צתב הרוח
נגישות